לקח שעות, 2:30 בלילה (!) אבל בעזרת חברי היקר אלי כ"ץ (תודה אלי!) הצלחתי לייצר סרטון עם כתוביות לנאום שנשאתי הערב בכיכר הבימה.
נאום זה מקפל בתוכו את כל תפיסת העולם שלי ואת התשובה לשאלה הנפוצה בימינו : נו, התפכחת?
בהמשך הטקסט, במלואו.
מודה לתנועת עומדים יחד על ההזמנה, לגיל דור, דוד הראל, עמי דרור ואלי כ"ץ שנתנו היערות, ולכם שלוקחים הזמן לקרוא ולצפות.
שנדע ימים טובים מאלה.
" שואלים אותי לאחרונה, אם התפכחתי.
ואני שואלת,
ממה בדיוק הייתי אמורה להתפכח?
כאילו חייתי בחלום וורוד ועכשיו פקחתי עיניי?
כאילו אני הזויה, חולמת בהקיץ, רצה באיזה שדה פרחים?
כאילו חייתי בסרט, ועכשיו פתאום ראיתי את האור, אור החוכמה, התבונה והגאולה ,שהביא לטווח הנוראי בתולדות המדינה, ביום השחור משחור ההוא, השביעי לאוקטובר?
ואולי ההפך הוא נכון?
אני פעילת שלום 28 שנים . מאותו ערב נוראי ב 4/11 שבו גיל דור ואני עמדנו על הבמה גאים ומאושרים ושרנו "יזרח האור" עם מאות אלפים בכיכר, שקראו "כן לשלום, לא לאלימות" , ערב שנגמר בפיגוע טרור יהודי אלים שבוצע על ידי מחבל בשם יגאל עמיר שביתו לא נהרס ושאף נחשב גיבור ע"י אנשים מסויימים שיושבים כיום בממשלת ישראל.
מאז, אני חוזה בהדרדרות הנוראית של המדינה האהובה שלי לתהום שאנו נמצאים בה היום, חלום בלהות. אכן סרט אני חיה בו, אבל סרט רע מאד. מאז רצח רבין חשכו עיניי ואני נאבקת למצוא את האור, בעקשנות ובהתמדה.
קו ישיר , אדום כדם, מתוח בין שני האירועים הללו., 4/11- 7/10
וכן, אני יודעת, זה התחיל הרבה לפני אותו הרצח המתועב, זה סיפור ארוך ומסובך ומתמשך ומורכב ואני מקבלת את המורכבות,
הרי אומנית אני אחרי הכל, המורכבות היא מנת חלקי.
אבל עבורי, בחיי האישיים, זה היה ה4/11,
האירוע שגזל את חייו של יצחק רבין ושינה את חיי.
אז ממה להתפכח?
מאמונה באדם, בערך חייו, בשיוויון וצדק?
מהאמונה שיש בכוחו של האדם לתקן כמעט כל דבר? נכון, אי אפשר להחזיר את המתים, עדיין.. אבל אפשר לפחות לנסות ליצור מצב שלא יהיו עוד ועוד מתים, עוד ועוד קורבנות, עוד ועוד משפחות שכולות, חיים מרוסקים, נשמות שבורת עם עיניים חלולות, צער ויגון?
עלי להתפכח מהרעיון שהכל אפשרי עם רצון טוב ועבודה קשה, גם מול מה שנתפס כרוע מוחלט וטהור??
מה צריך יותר מהתבוננות קלה בעיר ברלין שם מתגוררים רבבות ישראלים, שם הופענו גיל, מירה עווד ואני רק לפני שבוע, בפילהרמונית של ברלין, קונצרט שקרא לשחרור החטופים והסוף לאלימות, שבו הותרם כסף לחברותיי בנשים עושות שלום וארגון הבת שלהן נשות השמש, ולמטה החטופים גם כן.
כן, בברלין, בגרמניה שהיתה נאצית רק לפני דקה בקנה מידה היסטורי.
ממה להתפכח?
יש האומרים, תפיסת העולם שלכם קרסה ב 7/10
האמנם?
הלא תפיסת העולם היהירה, עליונית, מתבדלת, שובניסטית, מיליטריסטית, פאשיסטית, פטריארכלית, עיוורת, פסימית, צינית, מנהלת סכסוכים, אנוכית, רודפת בצע , טבולה בשקר , מורעלת משוחד, מרמה והפרת אמונים, מושחתת, והגרוע מכל, משיחית, היא שקרסה לתוך ים של דם, דמעות ויגון שאין לתארם בשום שפה?
אני גאה בכל רגע של פעילותי למען שלום, שוויון ודו קיום, ביחד עם שותפי גיל דור ושותפים רבים , ב33 שנות קריירה חובקת עולם, ואין לי שום כוונה להפסיק ...ההפך הוא נכון.
פעילות שבלב ליבה, שבירת חומות.
וכמה חומות בנינו, במקום ליצור מצב , שלא נצטרך אותן יותר.
כמה חומות בנינו כדי לא לראות את כל מי ש "לא בא לנו טוב", שלא אנחנו, ש... אחר.
וחומות האבן הן שום דבר לעומת החומות שבלב. הקשחת הלב שנולד טוב ואוהב, לכדי בטון ותייל. החל מהחלשים, הרדופים, העניים והמיעוטים בחברה שלנו אנו, מכל העדות, הדתות, הצבעים והסוגים, המשך במבקשי מקלט, ניצולי שואה, אימהות חד הוריות, עובדים זרים, אנשים עם מוגבלויות, הלומי קרב, והרשימה ארוכה ארוכה..וכלה בבני אדם, נשים, ילדים, גברים, זקנים, שחיים בשטחי הכיבוש וברצועת עזה, כולם, שקופים בעיני הרוב המכריע של הציבור הישראלי. כאילו אינם בני תמותה, בשר ודם כמונו בדיוק, כאילו אין בינהם רעים וטובים, רוצחים ומלאכים, צדיקים ופושעים, מחבלים ותינוקות, לוחמים ואימהות, ואנשים רבים שפשוט חפצי חיים...בדיוק כמונו.
כתב לב טולסטוי: אם אתה מרגיש כאב, אתה חי. אבל אם אתה מרגיש את הכאב של האחר, אתה בן אדם.
אז ממה אני צריכה להתפכח?
האם לא ברור לכל אדם שהאג'נדה הג'הדיסטית המטורפת שמקדשת את המוות ושואפת לייצר שהידים בסיטונאות, שמקריבה ביודעין חפים מפשע על מזבח פולחן המוות הארור שלה, איננה ברת שיח או פשרה? אבל הרי בדיוק בגלל זה צריך להימנע מלהעביר לה מזוודות כסף או לומר, כמו שאמר שר בממשלת ישראל ואני מצטטת: "החמאס הוא נכס".
אז ממה בדיוק אני צריכה להתפכח?
עכשו החוכמה היא לעשות דה-הומניזציה , ו״להיכנס בהם״?
ומה הפיתרון של כל המתפכחים החכמים, לאותה הדה-הומניזציה שעושים לנו, היהודים בציון ובתפוצות, ולכל אזרחי ישראל? האם לא ברור שזו אותה המטבע? אותה חרב מאכלת?
חברי סעיד אבו שקרה אומר, שכשאתה מצביע על מישהו, שים לב, שלש אצבעות מצביעות עליך.
חשבון נפש רב נדרש.
ועכשיו, מלחמה עקובה בדם, נוראית, ובכל כך הרבה חזיתות!
קודם כל, כל אחד מאיתנו בתוך ליבו, נלחם, לא להתמוטט מצער, כאב, ייאוש, חרדה , לא להשתגע מזעם ותחושת הבגידה הנוראית, מהאבל והשכול ונשמותיהם המוטרפות מכאב ודאגה של משפחות החטופים שאי אפשר בכלל להביט להם בעיניים בלי לקרוס...
ומלחמה בעזה, מול ארגון טרור רצחני. ובצפון עם חיזבאללה, והחותים, וסוריה, ולבנון, ובגדה משתוללים טרוריסטים פלסטינים וישראלים והילדים של רבים מאיתנו כולל שלי מגוייסים לתוך הסיוט הזה, וברקע המפלצת האיראנית וכל הג'יהאד העולמי, וזה לפני שדיברנו על האסון המוחלט של דעת הקהל העולמית והאנטישמיות והטירוף והביזיון של כל המערכות, קריסה מוחלטת!
אבל, גבירותי ורבותיי, אני מאמינה שיש דבר אחד שבכוחו להביא את כל המלחמות הללו לסיומן. כן לסיומן!
לא ביום אחד, לא מחר, אולי אפילו דור או שניים יידרשו, אבל ברגע שיותחל התהליך, ויורשה לצמוח ולתפוס תאוצה, יהפוך הוא את כל המאבקים שתארתי עכשיו, במשך הזמן, לשוליים ואפילו מגוחכים יותר ויותר, עד שיימוגו.
והדבר הזה, הוא חתירה מיידית לפיתרון מדיני, במטרה להגיע לסיום הסכסוך הישראלי- פלסטיני ולהסכם שלום עם כל העולם הערבי.
אני לא איש צבא, ואין לי רצון לנהל ואף לא לייעץ לגבי שום מבצע צבאי, כמו שלא אפנה להרצי הלוי כדי לקבל עצות לגבי לאה גולדברג או באך. האתגר של הצבא עצום ואני מחזקת ידיו.
אבל אני בהחלט יכולה להצביע לכיוון אליו אני שואפת ללכת, ודורשת ממדינתי לעשות את אותו הדבר.
1. החזרת החטופים מייד , כולם, בכל דרך אפשרית, עכשיו , נקודה.
2. התפטרות מיידית של הממשלה הרעה הזאת שהיא איום קיומי למדינת ישראל, לא פחות. שבמשמרת שלה הגיעה המדינה לאסון הגדול בתולדותיה. ממשלה שדם נקיים ותמימים על ידיה. ממשלה שנכון לרגע זה ממשיכה בהסתה, בפילוג, בהשנאה, בשקר, ברשלנות פושעת, ברמיסת הדמוקרטיה, באלימות ובגזל הקופה הציבורית בצורה בלתי נתפסת וכל זאת בזמן שבנינו חוזרים בארונות ואנו מתאבלים על מתינו ועל כל ההרס והאובדן המחרידים, המרעידים את אמות הסיפים של נשמתינו. אם לא יתפטרו מעצמם, הרי שאנחנו האזרחים נדיח אותם ונאלצם לפרוש על ידי מימוש זכויותינו הדמוקרטיות להפגין ברחובות ובהיקף שלא נראה כמותו. לא בשש אחרי המלחמה אלא היום. עלינו להתחיל את הניווט מחדש עכשיו! עם ממשלה שפוייה והגונה, שתדע לנהל ולבצע את התיקון העצום שצריך לעשות. תיקון שקצרה היריעה כאן מלהכילו.
3. והחשוב מכל, חתירה מיידית להסכם מדיני בחסות בינלאומית, בהובלת ארצות ערב המתונות וארצות הברית, שמטרתו סיום הסכסוך בין ישראל לפלסטין.הסכם שיביא לביטחון לשני הצדדים, להתחזקות המתונים בשני הצדדים ודחיקת הקיצוניים לשוליים ואם אפשר לגיהנום , הסכם שיאפשר ויתמוך בתהליך הבנייה מחדש של החורבן העצום בעזה ובישראל גם הפיזי וגם הרגשי והערכי, שיציל חיים וייצר אופק לחיים, ולא למוות ידוע מראש.
האם זה אפשרי?
ברור שזה אפשרי.
פרטנרים מוצאים רק כשמחפשים, והם תמיד בהישג יד. יש עם מי לדבר, תמיד היה, וגם אחרי האסון הנוראי של ה 7/10 יש..אולי אפילו, יותר מאי פעם.
אם המילים האלה מפיה של איזה זמרת לא עושים עליכם רושם, מוזמנות ומוזמנים להאזין לחברי עמי איילון, ראש השב"כ ומפקד חיל הים לשעבר, איש רב זכויות ושיעור קומה , בהרצאה מאלפת שנתן לתנועה לאיכות השלטון. ממליצה.
אז כן, אני התפכחתי. פקחתי את עיניי, וראיתי אותכם אזרחי ישראל, ראיתי שיש אנשים רבים וטובים, יהודים, נוצרים, מוסלמים, פלסטינים, כאן ומעבר לגבול ולים, שגם בימים הקשים והכואבים ביותר שידענו, אפשר וחייבים לצעוד איתם יחד, בדרך הארוכה אל האור.
תודה.